העובד, שנותר עם נכות בידו, תבע את בית האריזה שבו עבד על הנזק. אלא שהמעסיקה טענה, שהוא חרג מתפקידו כשהתעסק עם המכונה ולכן היא לא מחויבת לפצותו.
במאי 2010, בעת עבודתו בבית אריזה של חברת "קוואלטי ווג' בע"מ", נפגע פועל כבן 25 ממכונה תעשייתית לקילוף צנוניות. לטענתו, תפקידו היה להשגיח על עבודת המכונה, לפזר בה צנוניות ולשטוף אותה מהעלים מדי חצי שעה.
נפגעת בעבודה?
פנה לעורך דין נזיקין
באחת הפעמים שניגש לפתוח את הברז בשביל לשטוף את העלים, הוא החליק בגלל מים ולכלוך שהיו על הרצפה וידו נתפסה בגלגלי השיניים של המכונה. העובד ציין, כי בשל תקלות קבועות במכונה והצורך בתיקונן, המכסה המגן מפני גלגלי השיניים הוסר מהמכונה.
לדבריו, בגלל התאונה תנועת שורש כף היד שלו מוגבלת, נותרה לו צלקת מכוערת וכואבת, והוא סובל מאז מזיהום כרוני המופיע לעיתים קרובות. הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ונקבעה לעובד נכות בשיעור של 28%, ושולמו לו תגמולים בסך 426,746 שקלים.
העובד הגיש לבימ"ש השלום בת"א תביעה לפיצוי גם כנגד מעסיקתו. בתביעתו טען, כי נכותו מונעת ממנו לעבוד בעבודות פיזיות. הוא הוסיף, כי הוא לא למד בבית ספר ואינו יודע לקרוא ולכתוב, ומשכך, סיכוייו להשתלב בעבודה שאינה פיזית קלושים.
המעסיקה הכחישה את הנזק שנגרם לתובע ואת חבותה לפצותו. לטענתה, התאונה קרתה משום שהעובד התקרב למכונה ובעט בה כדי לשחרר בה סתימה, על דעת עצמו ומבלי שנדרש לעשות זאת. הנתבעת הוסיפה, כי התובע בכלל לא היה אמור לעבוד עם המכונה, וכי היא מקפידה להזהיר את העובדים שלא לגעת במכונה ללא אישור מהמפעיל.
בשל הפערים בין חוות הדעת שהוגשו מטעם התובע והנתבעת, ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו שקבע כי נותרה לתובע נכות בשיעור של 37% כתוצאה מהגבלה בתנועת היד ומהצלקת המכוערת.
רק רצה לעזור
השופטת עינת רביד שוכנעה, כי הנתבעת אפשרה לעובדיה לעבוד עם המכונה התקולה, שמדי כמה שעות היה צורך להסיר ממנה את המכסה המגן ולטפל בתקלותיה. "...מטבע הדברים כאשר מכונה מתקלקלת כל כמה שעות, הרי החזרת המגן, שיאלצו לפרק אותו בתוך כמה שעות, הופכת לפעולה שמן הסתם לא מקפידים עליה, וזו דרכו של עולם", נכתב בפסק הדין.
עוד קבעה השופטת, כי גם אם העובד סייע בניקוי המכונה מתוך רצון טוב, עדיין מדובר בפעולה שביצע עבור מעסיקתו, ולכן מדובר בתאונת עבודה לכל דבר, שבגינה מוטלת על המעסיקה האחריות לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו.
סך הפיצוי שמגיע לתובע על נזקיו, קבעה השופטת, עומד על 824,421 שקל בגין הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, פנסיה, כאב וסבל, עזרת צד שלישי וניידות. מסכום זה, יש לנכות את התגמולים שקיבל התובע מהביטוח הלאומי.
לפיכך הנתבעת חויבה לשלם לתובע 397,945 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 23.6% מסכום הפיצוי.
* עו"ד סיגל רייך-הלל עוסקת בדיני נזיקין.
** הכותבת לא ייצגה בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין